טיפים ומידע שימושי

* חבלות בשיניים קדמיות קבועות:
אם השן יצאה בשלמותה ממקומה - יש להחזירה מיד למקומה בלסת או לשמור אותה בחלב! (חשוב שהשן לא תשהה ביובש יותר משעה). וכמובן, יש להגיע מידית לרופא השיניים.
לזמן שעבר מהחבלה ולמקום בו השן אוחסנה עד להגעה לרופא השיניים חשיבות עליונה בקליטת השן בחזרה בלסת ובמניעת סיבוכים עתידיים.

* דלקת חניכיים ונסיגת חניכיים- מה ההבדל?
מאפיינים של דלקת חניכיים הינם רגישות בחניכיים (לרוב בזמן לעיסה), אדמומיות, נפיחות ודימום בצחצוח.
נסיגת חניכיים מאופיינת בקו חניכיים שנסוג וכתוצאה מכך אזור צוואר השן נחשף (ונראה שהשן ארוכה יותר). בצוואר השן ישנן תעלות ובהן קצוות עצבים חשופים ולכן במצב זה תיתכן רגישות לקור, חום, אוויר או מגע.
נסיגת חניכיים יכולה להיות תוצאה של דלקת חניכיים או צחצוח שיניים אגרסיבי מדי.
כדאי לדעת- החניכיים לא יכולות לצמוח חזרה ולכן מצב של נסיגת חניכיים הינו בלתי הפיך. מסיבה זו חשוב לשמור על בריאות החניכיים ועל צחצוח נכון ושימוש במברשת רכה.

* פלואוריד מצוי במי הברז ברוב היישובים בארץ . הפלואוריד מגן על השיניים מפני התפתחות עששת (חורים בשיניים).
רוב סוגי המים המינרלים אינם מכילים פלואוריד.
שימוש במסנני מים שכיחים (תמי 4, פילטר בריטה ועוד) מותיר את הפלואוריד במים;
בעוד שמערכות טיהור מים, שהן פחות שכיחות (על בסיס אוסמוזה הפוכה), מסננות את הפלואוריד מהמים.
יש להקפיד על צריכה מספקת של מי שתיה המכילים פלואוריד, לכן, במשפחות עם ילדים ואצל אנשים הנוטים לסבול מהופעת עששת.
לכן, אם במשפחתכם ישנם ילדים או מבוגרים הנוטים לסבול מהופעת עששת- הקפידו על צריכה מספקת של פלואוריד. מומלץ להתייעץ עם רופא השיניים לגבי צורך בתוספת פלואוריד, לדוגמה בג'ל או שטיפות פה המכילים פלואוריד.

 

* גז הצחוק, הנקרא גם נייטרוס אוקסיד (N2O), הינו אמצעי הרגעה בטוח ונפוץ לשימוש במרפאת השיניים לטיפול בילדים ובמבוגרים.
את גז הצחוק נושמים דרך מסכה המונחת על האף. השפעתו מידית והוא גם מתפנה מידית מהגוף עם תום השימוש. גז הצחוק גורם לתחושת נימול באצבעות, כבדות, רוגע ותחושת אופוריה.
תכונות גז הצחוק הינן: העלאת סף הכאב (לא חשים בכאב שמורגש באופן רגיל), השריית רוגע והפחתת החשש והדאגה מפני הכאב.

* כיצד מונעים ריח רע מהפה?
הסיבה לריח רע מהפה ב-90% מהמקרים מקורה בחלל הפה. הסיבות לכך כוללות: הגיינת פה לקויה, רקבון שיניים או דלקת חניכיים.
הסיבה העיקרית לריח הרע היא חיידקים שנמצאים בחלקה האחורי של הלשון ומפרקים חלבונים ושאריות מזון  לתרכובות המכילות גופרית.

כדי למנוע ריח רע מהפה יש להקפיד על צחצוח הלשון באמצעות מנקה לשון (ההמלצה שלי- מנקה לשון בצורת מגרפה).

* כאשר ישנה עלייה בהפרשת הורמונים נשיים, כמו לדוגמה במהלך הריון או טיפולי פוריות, שכיחות דלקת החניכיים עולה וישנה עלייה בדימום, נפיחות ורגישות בחניכיים.
מסיבה זו יש להגיע לטיפול אצל השיננית בזמן הריון.

* טיפ: כדאי להשתמש בחוט דנטלי לפני צחצוח השיניים- כך הפלואוריד במשחה עובד בצורה יעילה יותר על כל משטחי השן, כשהם נקיים מרובד.

* קצת מידע על צחצוח שיניים אצל ילדים:
יש לצחצח החל מבקיעת השן הראשונה, אפשר לנקות גם עם פד גזה בהתחלה.
אין צורך למרוח משחה עד גיל שנתיים.
מגיל שנתיים עד שש יש להניח מעט משחת שיניים לילדים על המברשת- כגודל אפונה. אם הילד בולע את המשחה- לא נורא, לוקחים את זה בחשבון ולכן יש מעט פלואוריד במשחות לילדים.
בגילאים האלו רצוי שההורה יצחצח לילד את השיניים ואם לא, לפחות שההורה ישגיח שהילד באמת מצחצח כמו שצריך...
מגיל שש אפשר להניח פס משחה על המברשת ולהשתמש במשחת שיניים רגילה שמכילה יותר פלואוריד.

 

רפואת שיניים מונעת

הגישה המודרנית ברפואת שיניים מתייחסת לעששת (חורים בשיניים) כאל מחלה לכל דבר, אשר יש לטפל בה ולמנוע אותה. כאשר מאתרים אדם שנמצא בסיכון גבוה לפתח חורים בשיניים, מטפלים בו לפי פרוטוקול טיפולי שמטרתו למנוע הופעה של חורים חדשים בעתיד.
הפרוטוקול משלב בין טיפול מרפאתי וטיפול ביתי הכוללים, בין השאר, שימוש בשטיפות פה ומשחות שיניים מיוחדות, שימוש בתכשירי פלואוריד, איטום חריצים ואפילו לעיסת מסטיקים וסוכריות המכילים את הסוכר קסיליטול, שנמצא במחקרים כמונע עששת.
בנוסף, כיום יותר ויותר רופאים מטפלים בגישת ההתערבות המינימלית- לפי גישה זו במידה וקיים חור קטן בשן, הנמצא בשלב התחלתי, לא עושים סתימה אלא מטפלים בו בגישה שמרנית, ע"י הנחת פלואוריד ומעקב. רק במידה ורואים שהחור גדל, מבצעים סתימה בשן.

היגיינה אורלית
החלק החשוב ביותר במניעת מחלת העששת (חורים בשיניים) ומחלת חניכיים הינו שמירה קפדנית על היגיינה אורלית. יש לצחצח שיניים פעמיים ביום, בבוקר ובערב לפני השינה. חשוב מאד לנקות גם בין השיניים, כיוון שמברשת השיניים לא מגיעה לאותם אזורים. ניתן לנקות בין השיניים באמצעות שימוש בחוט דנטלי, קיסמים דנטליים או מברשות קטנות המתאימות לאזורים אלו.

מומלץ להשתמש במנקה לשון, כיוון שאחת הסיבות העיקריות לריח רע מהפה הינה חיידקים שיושבים בחלק האחורי של הלשון ומפרקים שיירי מזון.

שימוש במי פה מומלץ בעיקר למי שסובל מבעיות ספציפיות כמו דלקות חניכיים חוזרות או הופעה של חורים בשיניים. ישנו מגוון רחב של משחות שיניים ושטיפות פה בשוק ובהתייעצות עם רופא השיניים ניתן להתאים אותן למטופל (לטיפול בדלקת חניכיים, עששת, שיניים רגישות וכו').

תזונה ודיאטה
חורים בשיניים נגרמים כתוצאה מחיידקים שנמצאים על גבי השיניים ומשתמשים בסוכר ליצירת אנרגיה. בתהליך הזה משתחררת חומצה כתוצר לוואי ואותה חומצה מפוררת את חומר השן וגורמת לחור.

לכן, למידת החשיפה לסוכר יש חשיבות רבה. ככל שנחשפים יותר פעמים במהלך היום למזון או משקאות המכילים סוכר (כולל פחמימות), יש לחיידקים יותר הזדמנויות לשחרר חומצה וכך לפגוע בחומר השן. מסיבה זו מומלץ להפחית במזון או משקאות המכילים סוכר בין הארוחות ולהצמיד אותם לזמן הארוחות המסודרות. בין הארוחות מומלץ לשתות מים.


טיפול הסרת אבנית אצל השיננית
תפקיד השיננית הינו להסיר רובד חיידקי, שיירי מזון ואבנית (משקעים של רובד חיידקי) ממשטח השן ולהדריך כיצד לשמור על היגיינת הפה והשיניים. חשוב מאד להגיע באופן מסודר לשיננית וזאת בעיקר כדי למנוע התפתחות של מחלת חניכיים. לרוב השיננית מבצעת בסיום הטיפול הנחת כפות פלואוריד בפה המטופל. טיפול זה מטרתו להגן על משטח השן, להפחית רגישות בשיניים ולמנוע הופעה של חורים (עששת).

תשובות לשאלות נפוצות בנושא רפואת שיניים מונעת

1.    איך מצחצחים שיניים?
את השיניים יש לצחצח בסדר קבוע ומשך הצחצוח צריך להיות 2-3 דקות. ניתן להתחיל מהשיניים העליונות ואח"כ לעבור לתחתונות. מתחילים בשיניים האחוריות בצד ימין ומצחצחים את כל השיניים עד לשן האחורית ביותר בצד שמאל. את מברשת השיניים יש להניח באזור המעבר בין השן לחניכיים ולהחזיקה באלכסון לכיוון החניכיים (זווית של 45 מעלות). מברישים את השיניים והחניכיים במספר תנועות סיבוביות או בתנועות הלוך ושוב, כך שבכל פעם מצחצחים 2-3 שיניים. אין צורך להפעיל כוח רב בעת הצחצוח. מברישים את משטח השיניים הפונה ללחי ולשפה, אח"כ עוברים למשטח הפנימי, שפונה לחיך וללשון, ולבסוף מצחצחים כמובן גם את המשטח הלעיסי, עליו אנו לועסים את המזון. בעת צחצוח השיניים הקדמיות מהכיוון הפנימי (שפונה ללשון), יש להחזיק את המברשת בצורה אנכית ולהבריש כל שן בנפרד. חשוב לעבוד בצורה מסודרת, כדי לא לפספס אף שן ואף משטח.

 


מומלץ להשתמש במברשת שיניים בעלת ראש קטן וסיבים רכים soft או extra soft. בצחצוח השיניים ניתן לנקות שלושה משטחים של השן, אך לא ניתן לנקות בין השיניים. חשוב מאד לנקות גם בין השיניים, כי שם מצטברים שאריות מזון וחיידקים ושם נוטים להתפתח חורים בשיניים.

2.    מהם איטומים בשיניים?
איטומים מבוצעים בשיניים אשר יש בהן חריצים עמוקים, שקשה לנקות, ואשר קיים סיכון גבוה שחיידקים יכנסו לתוכם ויגרמו לעששת (חור בשן). האיטום מונע את חדירת החיידקים לאותם חריצים.

3.    מהו פלואוריד?
פלואוריד הינו יון שיש לו יכולת להתחבר למרכיבי משטח השן וכך לייצר משטח שן עמיד יותר מפני החומצה שמשחררים החיידקים. בנוסף, לפלואוריד יכולת לפגוע בחיידקים באופן ישיר. באמצעים אלו מגן הפלואוריד מפני התפתחות עששת (חורים בשיניים). הפלואוריד מצוי בכ- 70% ממי השתייה בארץ, ברוב משחות השיניים ושטיפות הפה. ישנם תכשירים מרפאתיים וביתיים המכילים פלואוריד בריכוז גבוה ומשמשים לטיפול בחורים התחלתיים או בשיניים רגישות.

4.    האם פלואוריד מסוכן?
פלואוריד אינו מסוכן כאשר נלקח במינונים המומלצים. כ- 70% ממי השתייה בארץ מופלרים, קיים טווח בטחון ורמת הפלואוריד במים מנוטרת. המקור הנוסף הנפוץ לפלואוריד הוא במשחות השיניים. שימוש בתכשירים אחרים המכילים פלואוריד אפשרי לפי המלצת רופא השיניים.
משחות שיניים לילדים מכילות כמות קטנה יותר של פלואוריד וזאת כי ילדים נוטים לבלוע את המשחה ולא לירוק אותה בסיום הצחצוח. בנוסף, לילדים יש להניח כמות קטנה של משחה על המברשת- כגודל אפונה.
צריכת מינונים גבוהים של פלואוריד אצל ילדים קטנים עלולה לגרום להופעת פלואורוזיס- הופעה של כתמים לבנים או חומים על השיניים הקבועות שיבקעו. במינונים גבוהים מאד פלואוריד עלול לגרום אף להרעלה, אך טווח הבטיחות גבוה מאד והסיכוי להרעלת פלואוריד נמוך ביותר. מצורף קישור לדף מידע בנושא פלואוריד באתר משרד הבריאות: http://www.health.gov.il/Subjects/Dental_health/information/Pages/fluorides.aspx

5.    האם אפשר להגיע לטיפול אצל השיננית בהריון?
כן, ניתן לבצע טיפול אצל השיננית בזמן הריון ואפילו מומלץ! בהריון ישנה נטייה לסבול יותר מדלקות, דימומים ורגישות בחניכיים וחשוב מאד לטפל בכך במהלך ההריון וזאת על מנת למנוע נזק לרקמת החניכיים והעצם התומכת בשיניים.

6.    כיצד ניתן לטפל בריח רע מהפה?
ראשית יש לברר מה מקור הריח הרע. בכ-90% מהמקרים התופעה קשורה לחיידקים מחלל הפה ובשאר המקרים קשורה למערכת העיכול. הסיבה לריח רע שמקורו בחלל הפה יכולה להיות שמירה לא מספקת על היגיינה אורלית, דלקת חניכיים לא מטופלת או ריקבון שיניים. ברוב המקרים המקור הוא חיידקים שיושבים על גב הלשון בחלקה האחורי. אותם חיידקים מפרקים שאריות מזון וחלבונים לתוצרים שונים, בין השאר לתרכובות גופרית, והן אלו שנותנות את הריח הרע. לכן מומלץ מאד להשתמש במנקה לשון. בנוסף, יש להגיע לבדיקה אצל רופא השיניים כדי לברר מהי הסיבה להופעת הריח הרע ולטפל בהתאם.

דר' אפרת גילאון

דר' אפרת גילאון, רופאת שיניים DMD, בוגרת בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב ב-2006. מצטיינת דיקאן לשנת 2004.

רופאה במרפאה לטיפול במטופלים הסובלים מחרדה דנטלית , הפועלת במסגרת היחידה למדעי ההתנהגות, המחלקה לשיקום הפה, ביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב.

חברה בהסתדרות לרפואת שיניים. משתתפת בכנסים והשתלמויות באופן קבוע.

מתנדבת במרפאת השיניים הגריאטרית של ארגון "יד שרה" בירושלים.

דר' גילאון עוסקת במגוון תחומים ברפואת שיניים למבוגרים ובני נוער, ביניהם: אסתטיקה דנטלית (הלבנת שיניים, השלמת שיניים), שחזור שיניים (סתימות לבנות), שיקום על גבי שיניים ושתלים (מבנים, כתרי חרסינה).

דר' גילאון דוגלת בגישה רפואית מודרנית של התערבות מינימלית, דגש על טיפולי מניעה וטיפולים שמרניים. מאמינה בהימנעות מטיפולים מיותרים ובשמירה על השיניים שלנו ככל הניתן.

מתוך שאיפה להעניק את טיפולי השיניים האיכותיים והמקצועיים ביותר ללקוחותיה בחרה דר' גילאון להצטרף לצוות הרופאים והמומחים של המרכז הרב תחומי לרפואת שיניים RDC ברחובות. המרפאה מצוידת במכשור ובחומרים המתקדמים ביותר ופועלת בה מעבדת שיניים צמודה.

דר' גילאון נותנת לכל מטופל את מירב תשומת הלב, מקפידה על שיתוף המטופל בפרטי תוכנית הטיפול ודואגת להסביר כל שלב ושלב בתהליך. עובדת ביסודיות ובעדינות, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים, כך שהתוצאה הסופית תהיה הטובה ביותר. הטיפול נעשה באווירה שלווה ונינוחה וניתן גם לשלב טיפול בגז צחוק.

מטופליה של דר' גילאון מעידים כי בזכות האמפתיה, הרגישות, הסבלנות והיחס החם והאישי שהיא מעניקה חווית הביקור במרפאת השיניים הפכה עבורם לחיובית ונעימה.

שיקום הפה

שיקום הפה הוא תחום אשר מאגד בתוכו טיפולים אשר מטרתם להשלים שיניים חסרות בפה או להגן על שיניים מפני שבר.

כתר

במקרים של שן שנשברה, שן שעברה טיפול שורש או שן עם סתימה נרחבת מאד מכינים כתר על גבי השן, וזאת מכיוון ששיניים במצבים אלו חלשות יותר ועלולות להישבר. על מנת להגן עליהן מפני שבר מכינים כתר. כתר הוא למעשה כיסוי שמונח על השן וחובק אותה. ישנם שני סוגי כתרים עיקריים בשימוש- כתרי חרסינה עם בסיס מתכתי וכתרי חרסינה מלאה.

כתרי חרסינה עם בסיס מתכת (כתרי PFM - חרסינה מאוחה למתכת)

כתרים אלו נמצאים בשימוש נפוץ מזה שנים רבות. החלק הפנימי של הכתר עשוי ממתכת והחלק החיצוני שנראה לעין עשוי מחרסינה ונראה כמו שן טבעית. ישנם סוגים שונים של סגסוגות מתכת שבשימוש וההבדל ביניהן הוא בתכולת המתכות האצילות כמו זהב, פלדיום ופלטינה. נוכחות מתכות אצילות בסגסוגת משפיעה לטובה על האסתטיקה של הכתר ועל בריאות החניכיים מסביב לכתר. ניתן לקבל תוצאה אסתטית טובה בביצוע כתר מסוג זה בשיניים אחוריות. בכתרים על שיניים קדמיות עלול להראות פס כהה בחניכיים כתוצאה מהשתקפות המתכת בשולי הכתר. (ישנה התייחסות לנושא זה בהמשך, בחלק שאלות ותשובות, שאלה מס' 6).

כתרי חרסינה מלאה, כתרי זירקוניה

אלו נחשבים לדור החדש של הכתרים. הם עשויים חרסינה בלבד ואינם מכילים מתכת. בין היתרונות של כתרי הזירקוניה ניתן למנות אסתטיקה גבוהה, חוזק ושמירה על בריאות החניכיים.  הכנת כתרים אלו נעשית בשיטות ממוחשבות ומתקדמות שמעניקות דיוק מקסימלי של הכתר לשן. בשיניים קדמיות הם טיפול הבחירה המומלץ בדרך כלל. קיים ניסיון רב בביצועם ועלותם גבוהה יחסית.

גשר

גשר מטרתו להשלים שן חסרה אחת או יותר. גשר הוא למעשה מספר כתרים מחוברים, אשר שני קצוותיו הינם כתרים המונחים על גבי שיניים קיימות תומכות ובמרכזו כתרים המשלימים את האזור מחוסר השיניים. כיום הנטייה היא להעדיף השלמת שן חסרה באמצעות שתל ולא גשר. הסיבות לכך הן שלמטופל קיים לרוב קושי לנקות מתחת לגשרים, ושעל מנת להכינם צריך לפעמים לבצע כתר על שן בריאה לחלוטין ורצוי להימנע מכך.

שתל

שתל מטרתו להשלים שן חסרה אחת או יותר. זהו למעשה בורג עשוי טיטניום המוחדר לעצם הלסת ומחליף את שורש השן החסרה. אל השתל מחברים את המבנה (שמשלים את חלק השן שבולט מהחניכיים) ואת הכתר (שחובק את המבנה). יתרון ביצוע שתל הוא בכך שניתן להשלים שן חסרה ללא ביצוע כתרים בשיניים הסמוכות, בעיקר אם הן בריאות וללא טיפולים קודמים. בנוסף, התחושה נוחה יותר וקל לנקות בין השתל לשיניים הצמודות אליו. אחוזי ההצלחה בביצוע שתלים הינו גבוה, כמובן בתנאי שמבוצע ע"י רופא מיומן ובתנאי שהמקרה מתאים. בין השאר, למעשנים, לחולים במחלות כרוניות כגון סוכרת ולסובלים ממחלת חניכיים לא מטופלת- סיכויי הצלחה נמוכים יותר בביצוע שתלים. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולהחליט מהי האפשרות המתאימה ביותר להשלמת השן החסרה.

 תשובות לשאלות נפוצות בנושא שיקום הפה

 1.         למה צריך כתר אחרי טיפול שורש?

שן שעברה טיפול שורש חלשה יותר. לרוב קירות השן הנותרים דקים יחסית ולכן גדל הסיכוי שישברו עם הזמן. על מנת להגן על השן מפני שבר, מקטינים אותה בהיקף ובגובה (משחיזים) ומניחים עליה כתר שיחבוק אותה ויגן עליה.

 2.         מהו טיפול שורש?

טיפול שורש נעשה בדרך כלל כאשר קיימת דלקת בחלק הפנימי ביותר של השן (מוך השן) או כאשר השן עברה נמק ואינה "חיה" יותר. במהלך הטיפול הרופא עובד בתעלות שבשורש השן. אותן תעלות מכילות את החלק החי של השן- תאים, עצבים וכלי דם. רופא השיניים מסיר את תכולת התעלה, מרחיב אותה, מחטא ולבסוף אוטם. כך שלמעשה מבנה שורש השן נותר כשהיה ורק תכולתו חסרה.

 3.         מהו מבנה?

מבנה הוא למעשה הסתימה הקבועה שאחרי טיפול השורש. המבנה משלים את חלק השן שבולט מהחניכיים (כותרת השן). ישנם שני סוג מבנים: מבנה מיידי שמבוצע ע"י הרופא במרפאה ומבנה יצוק, שמבוצע ע"י טכנאי השיניים במעבדה.

 4.         מה עדיף- שתל או גשר?

כיום מעדיפים לבצע שתל ולא גשר כאשר ניתן, וזאת כדי למנוע טיפול לא הכרחי בשיניים בריאות (מה שעלול לקרות כשמבצעים גשר) וכדי לאפשר ניקוי קל וטוב יותר בין השיניים (מתחת לגשר קשה יותר לנקות). עם זאת, כל מקרה נבדק לגופו ויש להתייעץ עם רופא השיניים לגבי אפשרות הטיפול המתאימה ביותר.

 5.         כמה זמן מחזיק כתר?

כתר אמור להחזיק מעמד כ-10 שנים. עם זאת, כתר יכול להחזיק שנים רבות יותר או להיכשל אחרי תקופה קצרה יותר. גם למטופל יש השפעה על אורך הזמן שיחזיק הכתר. הקפדה על צחצוח וניקוי בין השיניים חשובה ביותר, נוכחות חיידקי עששת בפה עלולה לגרום לריקבון בשולי הכתר ומחלת חניכיים גם היא עלולה לגרום לכישלון של הטיפול. כמו כן, עלול להיגרם שבר בחרסינה או סדק בשן. חשוב מאד להגיע לטיפול אצל השיננית ולביקורות מסודרות אצל רופא השיניים לאחר סיום הטיפול ולאתר בעיות כאשר הן בשלב התחלתי.

 6.         למה יש פס כהה בחניכיים מעל כתרים בשיניים קדמיות?

הסיבה לכך שלפעמים רואים פס כהה בחניכיים מעל כתרים בשיניים קדמיות היא השתקפות של המתכת בשולי הכתר או חשיפה של שורש השן שהפך כהה לאחר טיפול שורש. מסיבה זו מעדיפים לבצע כתרי חרסינה מלאה (זירקוניה), אשר אינם מכילים מתכת, בשיניים קדמיות הנראות בחיוך.

 7.         מה עושה טכנאי השיניים?

לטכנאי השיניים תפקיד משמעותי בתוצאה הסופית של הטיפולים בתחום שיקום הפה. הטכנאי הוא זה שמכין למעשה את הכתרים והגשרים במעבדה לפי מודלים של השיניים שמוסר לו הרופא, כך שהתוצאה האסתטית תלויה רבות גם בכישורי הטכנאי.

סתימות ושחזורים

הטיפול הנפוץ לחורים בשיניים (עששת) הינו ביצוע סתימות, או בשמן המקצועי- שחזורים. בעת ביצוע סתימה הרופא מסיר ראשית את האזור בשן הנגוע בחיידקים עד שנותר רק חומר שן בריא. בשלב השני מבצע הרופא את הסתימה- ולמעשה משחזר את צורת השן כפי שהיתה טרם הטיפול.

ישנם שני סוגי שחזורים: שחזור אמלגם (סתימה כסופה) ושחזור קומפוזיט (סתימה לבנה). רופא השיניים מתאים את סוג השחזור למקרה הספציפי.

האמלגם הינו חומר שנמצא בשימוש זמן רב, הוא חזק, נוח לעבודה, עמיד לאורך זמן ומשמש לביצוע סתימות בשיניים אחוריות. החסרון המשמעותי שלו הוא צבעו- כסוף ולא אסתטי. עם זאת, ישנם מקרים בהם סתימת האמלגם עדיפה על פני סתימה לבנה ולכן הוא נמצא עדיין בשימוש.

יתרונות שחזור הקומפוזיט הן בכך שהוא נקשר למשטח השן, הוא חזק וניתן להתאים את צבעו לשן כך שלא ניתן להבחין בסתימה לאחר הטיפול. עם זאת, הכנת סתימה לבנה אורכת זמן רב יחסית כיוון שיש להכינה בטכניקה מסוימת, החומרים בהם משתמשים לביצועה רגישים מאד לרטיבות ורוק ואיכות התוצאה הסופית תלויה רבות במיומנות הרופא המבצע.


השלמת שן קדמית
במקרים בהם שן קדמית נשברה עקב חבלה כלשהי ואין צורך בביצוע טיפול שורש, ניתן להשלים את האזור השבור בחומר בגוון השן (שחזור קומפוזיט). את ההשלמה מבצעים בטכניקה מיוחדת כך שמתקבלת תוצאה אסתטית. עם הזמן ההשלמה עלולה לשנות את צבעה עקב עישון או שתיית משקאות כגון: קפה, תה או יין אדום. במקרה כזה ניתן להחליף את ההשלמה או חלק ממנה. בנוסף, יש לזכור כי החומרים בהם מבצעים את ההשלמה אינם חזקים כמו השן המקורית והם עלולים להתנתק מהשן ולכן אין לנגוס בשיניים אלו או להפעיל עליהן כוחות חזקים כמו פיצוח גרעינים או כסיסת ציפורניים.


תשובות לשאלות נפוצות בנושא סתימות ושחזורים

1.    מה ההבדל בין סתימה לבנה וסתימה כסופה?
ההבדל הראשון הוא כמובן האסתטיקה- את גוון הסתימה הלבנה ניתן להתאים לשן כך שלא ניתן יהיה להבחין בה בסיום הטיפול. ביצוע סתימה לבנה אורך זמן רב יותר כיוון שיש לבצעה בטכניקה מסוימת והחומרים עימם עובדים רגישים מאד לרוק ורטיבות בחלל הפה. האמלגם שמרכיב את הסתימה הכסופה קל ונוח יותר לעבודה ופחות רגיש לרטיבות. סתימה לבנה נקשרת לחומר השן בניגוד לסתימה הכסופה, שמוחזקת בתוך השן באופן מכני בלבד. מקובל לחשוב כי סתימות כסופות מחזיקות זמן רב יותר מאשר סתימות לבנות, אך תכונות החומרים איתם מבצעים סתימות לבנות משתפרות כל הזמן, כך שאורך חיי הסתימות הלבנות מתקרב לזה של הסתימות הכסופות.
 
2.    האם מומלץ להחליף סתימות כסופות לסתימות לבנות?
ככלל, אין סיבה להחליף באופן גורף סתימות כסופות ללבנות. בכל פעם שמחליפים סתימה מעמיקים ומרחיבים את החלל בשן וכך עלולים להגיע למצב שיחייב טיפול שורש. סתימות האמלגם הכסופות הינן חזקות ויכולות להחזיק מעמד שנים רבות ואם הן תקינות- אין סיבה להחליפן. במידה וקיימת סתימה שבורה או סדוקה או אם חיידקים חדרו וגרמו לעששת מתחת לסתימה- ניתן, בהתאם למקרה, להחליף את הסתימה ללבנה.

3.    כמה זמן מחזיקה סתימה?
סתימה יכולה להחזיק מעמד שנים רבות בפה המטופל, אפילו 15 שנה ויותר. ישנה כמובן גם השפעה של המטופל- הרגלי צחצוח וניקוי בין השיניים, נוכחות חיידקים בפה שגורמים לעששת (ועלולים לגרום שוב לחור בשן שעברה סתימה). נהוג לחשוב כי סתימות כסופות מחזיקות מעמד שנים רבות יותר מאשר סתימות לבנות, אך חומרי הקומפוזיט עימם מבצעים סתימות לבנות משתפרים כל הזמן, כך שכיום אורך חיי סתימה לבנה וכסופה כמעט זהה.

4.    האם ניתן לטפל בשיניים במהלך הריון?
כן, ניתן לטפל בשיניים במהלך הריון, אך בדרך כלל מטפלים במקרים שאינם סובלים דיחוי עד הלידה. הזמן המומלץ לטיפול הינו הטרימסטר השני של ההריון. מבצעים צילומי רנטגן הכרחיים בלבד וניתנת הרדמה ללא אדרנלין.

5.    האם סתימת אמלגם מסוכנת?
לפי משרד הבריאות הישראלי  וה- FDA  (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), סתימת אמלגם אינה מסוכנת לבריאות. האמלגם מכיל כספית שמשתחררת במינונים מינימליים שאינם פוגעים בבריאות, כך לפי מחקרים שבוצעו. עם זאת, בעת הוצאת סתימת אמלגם משתחררים אדי כספית לחלל הפה ולכן לא מומלץ להוציא או להחליף סתימות אלו ללא הצדקה רפואית.

 

עמוד 1 מתוך 2

טיפים ומידע שימושי

בלות בשיניים קדמיות קבועות: אם השן יצאה בשלמותה ממקומה - יש להחזירה מיד למקומה בלסת או לשמור אותה בחלב! (חשוב שהשן לא תשהה ביובש יותר משעה). וכמובן, יש להגיע מידית לרופא השיניים. לזמן שעבר מהחבלה ולמקום בו השן אוחסנה עד להגעה לרופא השיני

קרא עוד...

 

רפואת שיניים מונעת

הגישה המודרנית ברפואת שיניים מתייחסת לעששת (חורים בשיניים) כאל מחלה לכל דבר, אשר יש לטפל בה ולמנוע אותה. כאשר מאתרים אדם שנמצא בסיכון גבוה לפתח חורים בשיניים, מטפלים בו לפי פרוטוקול טיפולי שמטרתו למנוע הופעה של חורים חדשים בעתיד.
 

קרא עוד...

 

 

הלבנת שיניים

גוון השיניים הבסיסי שלנו נקבע גנטית, אך ככל שאנו מתבגרים גוון השיניים מתכהה באופן טבעי והשיניים נצבעות מגורמים חיצוניים דוגמת עישון ושתיית קפה, תה או יין אדום. במקרה של שן בודדת ששינתה צבע, מדובר על שן שעברה טיפול שורש או נמק ואינה "חיה" יותר.

קרא עוד...

מי מחובר

יש לנו 2 אורחים ו-אין רשומים מחוברים

Go to top